עיצוב מקומי ומקומי,מחשבות ותהיות

הקדמה

שדה העיצוב ותחום העיצוב התעשייתי בפרט, אלה עולמות שנמצאים בתזוזה מתמדת, ללא רגע של נחת. עדכוני הגירסה מגיעים מהר ולהיות בגובה הזמן זה חלק בלתי נפרד מהמקצוע, דבר שמביא אותי לתהות, על בסיס קבוע, אודות מקומי המקצועי.

"חרף המאמצים לגלות את החשיבה העיצובית באמנות, מדעי הטבע ומדעי החברה, העיצוב מצליח להמלט מפילוג ומיקוד ולהשאר עיסוק גמיש להפליא. אין הגדרה אחת או הגדרות כמו עיצוב תעשייתי או גרפי יכולות לתאר בצורה הולמת את מגוון האידאות והמתודות שהתאספו תחת ההגדרה עיצוב. מגוון המחקרים המתועדים בעבודות אקדמיות, במאמרים, בז'ורנלים ובספרים מעידים כי עיצוב ממשיך להתפתח ולהתרחב במשמועיותיו והקשריו ... ".[1] Richard) (Buchanan

כבר בתואר הראשון התחלתי לשאול שאלות אודות מאפייני התחום ותוצריו בישראל. מחשבות ושאלות כמו; מהו עיצוב מקומי לעומת עיצוב בישראל ומה מקומי במארג מלוות אותי מאז וכמו כן הציטוט:

"דיון בנושא העיצוב ובהקשריו התרבותיים מתחיל, בדרך כלל, בידע אודות התרבות עליה מדברים. במקרה של תרבות ישראלית, משימה זו ניראת מורכבת במיוחד. עיצוב בעל משמעות מצריך שורשים בעלי עומק תרבותי, כדי להיות תקשורתי ומוערך במלואו. עיצוב "טוב" מסתמך על ידע קודם של קהל היעד. הדבר נכון לא רק לאומנויות הבמה והפלסטית אלא גם עיצוב תעשייתי ואמנות וכמו כן עיצוב פנים ואדריכלות."[2]

[2]. "עיצוב ישראלי" – ממוזיאון ישראל לשוק הכרמל ע"מ 353 Israeli Design or Design in Israel?

Some Cultural Aspects of Design in Israel by Ido Bruno (תורגם ע"י מיכאל צינזובסקי)

framework

הפרוייקט הנוכחי החל משאלות ותהיות, כפי שצויינו. החל מנבירה עצמית על מי אני ומה אני, מאיפה באתי ולאן אני הולך, ועד שאלות כלליות ורחבות יותר אודות דמותו של מעצב התעשייתי של המאה ה-21 ובישראל בפרט. אחד הפילטרים המשמעותיים, המלווים אותי לאורך המחשבות והתהיות, זה הפער שבין תחילת העיצוב כמקצוע - מערכת בה המעצב הנותן פתרונות לצרכים ושירות לתעשיה, תהליך בו התעשיה היא העיקר והמעצב הוא רק בורג במערכת, לבין מערכת בה דמות המעצב האינדיווידואל, החושב ותוהה, מעצב כמחולל שינויים ותהליכים, מעצב יוזם. אחד המאפיינים, שלדעתי, מסבירים את המערכת השניה זה - עניין אישי בעשיה ולא מקצועי/אמצעי לפרנסה וזהו.

אם חוזרים אל המחשבות אודות התחום בישראל, שכן בישראל, יש אפשרויות מוגבלות של תעשייה, בכדי לקיים את "המעצב האינדיווידואל" המעצב מחוייב ליזום, וליצור לעצמו את המערכת בה הוא מעוניין לפעול.

אם אני חוזר אל התהיות אודות קיום תחום העיצוב התעשייתי בישראל ואף למחשבה בסיסית יותר, וכיצד המילה "עיצוב" נתפסת לא בעיני הנישה הקטנה והמעודכנת, אלא על ידי המכנה המשותף הנמוך ביותר - הקהל הרחב, "אזרח פשוט מהרחוב" (ללא כוונה לזלז, אלא כביטוי). אנסה לנסח זאת כך, דוגמה לחוויה אישית של הניסיונות להסביר במה אני עוסק לאדם "פשוט" וההסבר שאני מרגיש מחוייב לספק מיד אחרי - "כל דבר שמסביב זה עיצוב, מישהו חשב איך זה יראה וכיצד ייוצר" ועד לשילטי פירסום כמו "פריטים מעוצבים" או יותר גרוע - "עיצובים" שמרתיחים אותי ועד למחשבות על כך שכיום יש פער עצום בין מי שצורך את ה"עיצוב" למי שעושה/מפיק אותו, שזה מביא אותי למחשבות אודות הערך הנתפס של "עיצוב" כמושג וכמילה וביטויו בערך כלכלי, דבר בלטי נפרד מתחום עיצוב התעשיית. כמובן שגם תחום העיצוב התעשייתי, יש בו קצוות שמתקרבים לאומנות או מוצרי יומיום בסיסיים, שלדעתי הקושי בעיצובם הוא זהה, שזה דיון נוסף ועוד שאלות רבות.

משקפיים

אחד התחומים שמרתקים אותי בשנים האחרונות הוא עיצוב משקפיים. זה תחום מעניין ומאדגר, המשלב את כל מה שמעניין אותי הן כפרט והן כמעצב ויוצר. החלטתי שאני צולל אל התחום, כמובן בשילוב המחשבות והתהיות אודות קיום הפרוייקט בישראל על ידי מעצב צעיר וכל המשתמע מכך.